מהו קטרקט? מהם התסמינים ודרכי הטיפול?

סובלים מראייה מטושטשת או מעורפלת וההידרדרות בחדות ובאיכות הראייה? מרגישות יתר לאור ולסנוור, ומתקשים בראיית לילה? חשים שינוי בראיית צבעים והגוונים נדמים דהויים יותר? תדירות החלפת המספר במשקפיים הולכת וגדלה? התסמינים הללו עשויים להצביע על התפתחות קטרקט.

ד"ר אסף קרץ, רופא עיניים בכיר ומנתח, המכהן כמנהל שירות הגלאוקומה בבית החולים סורוקה בבאר שבע, מסביר שהקטרקט (ירוד) הנו מצב שכיח שבו מתפתחת עכירות בעדשת העין הגורמת להפרעה בראייה. עדשת העין ממוקמת מאחורי האישון ותפקידה למקד את קרני האור הנכנסות אל העין אל עבר הרשתית. במצבה הטבעי, עדשת העין הינה שקופה ומאפשרת לנו לראות באופן חד וברור.

הסיבות להתפתחות הקטרקט וגורמי סיכון

במקרה של קטרקט, העדשה הופכת לעכורה, וככל שהעכירות גוברת ומחמירה, כך גם הירידה בחדות ובאיכות הראייה. 

הסיבה השכיחה ביותר להתפתחות הקטרקט היא גורם הגיל. מדובר, למעשה, בתופעה פיזיולוגית טבעית המופיעה על פי רוב בין טווח הגילאים 70 - 60, אך עשויה גם להתפתח בגילאים צעירים יותר. 

ברשימת גורמי הסיכון נמנות גם מחלת הסוכרת, הפרעות תזונתיות ומחלות מטבוליות שונות. גורמי סיכון נוספים הם חשיפה ממושכת לשמש, שימוש בתרופות וטיפות עיניים מסוימות (כמו סטרואידים) לאורך זמן, סיבות גנטיות וחבלות ישירות בעין.

ניתוח להסרת קטרקט

במקרים שבהם הקטרקט נמצא בשלביו ההתחלתיים, ניתן להסתפק בהחלפת משקפיים תוך כדי מעקב אחר התקדמות הקטרקט. עם זאת, כשהירידה בחדות הראייה של המטופל גורמת לפגיעה בשגרת חייו, אין מנוס מפנייה לניתוח לצורך הסרת הקטרקט. ניתוח קטרקט נחשב לאחד מהניתוחים הנפוצים ביותר בעולם. רק בישראל לבדה מבוצעים מדי שנה כ- 70,000 ניתוחי קטרקט. ניתוח קטרקט נחשב גם (כמובן, בידיים הנכונות) לאחד הניתוחים הבטוחים ביותר בעולם, עם שיעורי הצלחה גבוהים ביותר.

הניתוח מתבצע בדרך כלל בהרדמה מקומית, ובמהלכו מסירים את העדשה הטבעית העכורה ומשתילים במקומה עדשה מלאכותית. ישנן כמה טכניקות שונות להוצאת העדשה העכורה, אולם הנפוצה ביותר כיום היא שיטת הפאקואמולסיפיקציה, שבה מוציאים את העדשה העכורה דרך חתך זעיר שאינו מצריך תפרים. הניתוח עצמו אורך בממוצע בין 30 - 15, והמטופל משוחרר לביתו לרוב עוד באותו יום.

בשנים האחרונות ישנה אפשרות לבצע חלק מהניתוח בסיוע לייזר. בניתוח קטרקט בלייזר נעשה שימוש במיכשור לייזר מתקדם אשר מבצע מספר שלבים בניתוח באופן מדוייק ומהיר. לאחר ביצוע שלבי הלייזר בניתוח,  ממשיך המנתח בניתוח כרגיל. 

לאחר הסרת הקטרקט מושתלת בעין עדשה תוך עינית מלאכותית אשר נשארת בעין "עד מאה ועשרים". ברוב המקרים מושתלת עדשה בעלת מרחק פוקוס אחד, המאפשרת שיפור הראיה לרחוק והקטנת הצורך בהרכבת משקפיים לרחוק. במקרים אלו בד"כ יהיה צורך לאחר הניתוח בהתאמת משקפיים לקרוב. קיימת האפשרות במקרים נבחרים להשתיל עדשות תוך עיניות מולטיפוקליות. לאחר השתלת עדשות אלו, במקרים המתאימים, כ-90% מהמטופלים לא יזדקקו להרכבת משקפיים. 

בבדיקתך לפני הניתוח- שאל את המנתח על אפשרויות מתקדמות אלו. 

גורמי סיכון להתפתחות של קטרקט

מהתשובה לשאלה ניתן להבין שהקטרקט איננו מוגדר כמחלה אלא כתהליך טבעי של ירידה באיכות ובחדות הראייה ככל שמתבגרים. יחד עם זאת, ישנם גורמי סיכון נוספים להתפתחות הקטרקט. 

רשימה זו כוללת מחלת סוכרת לא מאוזנת, חבלות בעדשת העין, דלקות עיניים חוזרות ונשנות, טיפולים תרופתיים מסוימים המבוססים על סטרואידים כמו תרופות אנטי דלקתיות, חשיפה לקרינה מייננת, חשיפה מוגברת לשמש ומומים מולדים (קטרקט מולד). 

הקטרקט נוטה להתפתח לאורך מספר רב של שנים ובקצב בלתי אחיד. הקטרקט איננו מלווה בכאב, אלא בטשטוש של הראייה שהולך ומחריף ככל שנוקף הזמן, בסנוור והילות סביב תאורה בלילה וקושי בהבחנה בין גוונים, בהתאם למיקום ורמת העכירות בעדשה.

השיטות הנפוצות לביצוע הניתוח

ניתן בשלבי הקטרקט ההתחלתיים להתמודד עם השלכותיו באמצעות התאמת משקפיים, אולם במוקדם או במאוחר עולה הצורך בפנייה להליך הכירורגי לטיפול בבעיה עצמה. ניתוח הקטרקט נחשב כיום לאחד מהניתוחים השכיחים והבטוחים ביותר ברחבי העולם, עם שיעורי הצלחה הקרובים ל-100%, כמובן בתלות בגורמים הקשורים למטופל, במורכבות המקרה ובנסיונו של הרופא המנתח. 

השיטה הניתוחית הנפוצה לביצוע ניתוח קטרקט נקראת "פאקואמולסיפיקציה". בשיטה זו נעשה שימוש באנרגיית גלי קול בתדירות גבוהה ביותר לפירוק ושאיבת העדשה העכורה. התקדמות טכנולוגית נוספת בשנים האחרונות מאפשרת כיום לבצע חלקים מהניתוח בסיוע מכשיר לייזר, ובצורה מהירה ומדוייקת ביותר. ניתוח קטרקט מבוצע כמעט בכל המקרים בהרדמה מקומית ואורכו בד"כ פחות מ- 30 דקות. 

במהלך הניתוח מסירים את העדשה העכורה ומשתילים במקומה עדשה מלאכותית. בדומה לעדשות משקפיים, ניתן להשתיל כיום עדשות תוך עיניות מסוגים שונים כגון עדשות מונופוקליות חד מוקדיות, עדשות מולטיפוקליות ועדשות טוריות לתיקון אסטיגמציה (צילינדר).

שינויים מתרחשים עם הגיל בעדשת העין

בגיל צעיר העדשה שקופה לחלוטין ומאפשרת לנו לראות בצורה ברורה וחדה.

עם ההתבגרות מתחילים להתרחש שינויים בעדשה, כשהשינוי הראשון מתרחש על פי רוב בטווח הגילאים 50 - 40 ומתאפיין בהתקשחות של העדשה, וכתוצאה מכך היא מאבדת את היכולת לשנות צורה. הדבר בא לביטוי בירידה בכושר הראיה לקרוב, מה שמאלץ אותנו להתחיל ולעשות שימוש במשקפי קריאה. עם הזמן, חל שינוי גם בהרכב חלבוני העדשה, ואלו גורמים להתפתחות של אזורים עכורים.

עם הגיל מתחילה העדשה לאבד בהדרגה משקיפותה, ומצב זה נקרא קטרקט.

גורמי סיכון להופעת הקטרקט ודרכי טיפול 

גורם הגיל הוא הסיבה השכיחה ביותר להופעת הקטרקט. מדובר בתהליך טבעי ולא במחלה... יחד עם זאת, עשויים להיות גורמים נוספים שיכולים להוביל להופעת הקטרקט ואו להאצה בקצב התקדמותו, כגון מחלות סיסטמיות (דוגמת סוכרת), דלקות תוך עיניות, תרופות מסוימות כמו סטרואידים, טראומה (חבלות חודרות לעין), גנטיקה (קטרקט מולד) ועוד. 

בשלביו ההתחלתיים של הקטרקט, ניתן להתמודד עם השלכותיו באמצעות התאמת משקפיים, אולם בדרך כלל השיפור עם משקפיים יהיה זמני. הטיפול היחידי כיום בבעיה עצמה הנו כירורגי. ניתן למנות כמה טכניקות שונות לביצוע הניתוח, כאשר השיטה הנפוצה והמקובלת ביותר כיום היא שיטה המכונה "פאקואמולסיפיקציה" אורכו של הניתוח –הוא בד"כ פחות מ-30 דקות והוא מבוצע לרוב בהרדמה מקומית. במהלך הניתוח מוציאים את העדשה הטבעית העכורה ומשתילים במקומה עדשה מלאכותית.