כל מה שצריך לדעת על סיבוכים וסיכונים בניתוח קטרקט

ניתוח הקטרקט נחשב לאחד מההליכים הכירורגים המוצלחים והשכיחים ביותר כיום ברחבי העולם. בישראל לבדה מבוצעים מעל ל-60,000 ניתוחי קטרקט בשנה, ובארה"ב מעל ל-3 מיליון ניתוחי קטרקט בשנה. שיעורי ההצלחה של ניתוחי קטרקט הינם גבוהים מאד, וכאשר מבוצעים ע"י מנתח מיומן עשויים להגיע קרוב ל-100%. 

בעבר, ניתוחי הקטרקט היו הליך מורכב עם פוטנציאל גדול לסיבוכים. בעשורים האחרונים ובמיוחד מאז שהחל השימוש בטכנולוגיית הפאקואמולסיפיקציה, ירדו בהדרגה אחוז הסיבוכים בניתוח קטרקט. גם אחוז הסיכונים בניתוח קטרקט הלך ופחת וכיום כאמור מדובר בהליך בטוח מאד. 

יחד עם זאת, ניתוח הקטרקט הוא פעולה כירורגית לכל דבר לעניין, וכמו בכל ניתוח גם בניתוח הקטרקט עשויים להתרחש סיבוכים.

 

האמצעים הננקטים להפחתת הסיכון לסיבוכים 

ד"ר אסף קרץ מסביר שהסיבוכים עלולים להתרחש במהלך הניתוח עצמו, או להופיע ימים, שבועות  חודשים ואף שנים לאחר הניתוח. אף על פי כן, גם במקרים שבהם מתרחשים סיבוכים כלשהם, הם ברוב המקרים ניתנים לטיפול באמצעים שונים תרופתיים או כירורגיים, כך שסיבוכים קשים ובלתי הפיכים הנם נדירים במיוחד. 

ד"ר קרץ סבור שבדיקה מקיפה ויסודית של המנתח טרם הניתוח היא אמצעי חשוב ביותר להקטנת סיכונים בניתוח קטרקט. בבדיקה יסודית יכול לאבחן המנתח מצבים אשר עלולים להוות קושי בניתוח, כגון אישון צר, חוסר יציבות של העדשה ועוד. כך יכול המנתח להיערך מראש לסיבוכים ולמנוע אותן בטרם התרחשו. 

בבדיקה טרם הניתוח עומד המנתח גם על מידת שיתוף הפעולה הצפוי לו בעת הניתוח מהמנותח. היות ושיתוף פעולה מקסימלי של המטופל בניתוח הוא תנאי קריטי לסיכויי הצלחת הניתוח, הרי שהמנתח צריך להתרשם האם המטופל יאפשר לו ביצוע ניתוח באופן בטוח.  אמנם הרוב המכריע של ניתוחי הקטרקט מבוצע בהרדמה מקומית (כ-95%), אולם במידה והמטופל לא יכול לשתף פעולה, אינו יכול לשכב בשקט או מתקשה בהבנת הנדרש ממנו- במקרים אלו יתכן ויהיה צורך בביצוע ניתוח קטרקט בהרדמה כללית. לפיכך- אמצעי נוסף להקטנת הסיכונים בניתוח קטרקט הוא בחירת ההרדמה המתאימה למטופל המתאים. 

 

מטופלים הנמצאים בקבוצת הסיכון לפתח סיבוכים 

סיכונים בניתוח קטרקט גבוהים יותר בקרב מטופלים הסובלים בו זמנית ממחלות עיניות נוספות כדוגמת גלאוקומה או בקרב מטופלים שעברו חבלת עין בעבר או שעברו ניתוחי עיניים בעבר כגון ניתוחי רשתית, השתלת קרנית ועוד. בנסיבות הללו קיים סיכון מוגבר לסיבוכים, ונדרשת מומחיות גבוהה מצד הרופא המנתח. 

 

ניתוח קטרקט סיכונים | קטרקט בלייזר

סיבוכים אפשריים

הסיבוכים במהלך הניתוח יכולים להיות קלים וחסרי חשיבות, כגון דימום בלחמית העין או בצקת קרנית חולפת. סיבוך נדיר יותר עלול להיות קרע בקופסית העדשה אשר לעיתים מחייב את השתלת העדשה במיקום שונה מהמתוכנן מראש. סיבוך נדיר מאד עלול להיות צניחת העדשה (חלקה או כולה) אל חלל הזגוגית. במקרה זה לעיתים יסתיים הניתוח והמטופל יועבר לאשפוז לצורך ביצוע ניתוח להוצאת חלקי העדשה. 

לאחר הניתוח עלולים להיות סיבוכים קלים כגון דימום תת לחמיתי, תגובה דלקתית, בצקת בקרנית או עליית לחץ תוך עיני באופן זמני. סיבוכים נדירים עלולים להיות בצקת קרנית מתמשכת -במיוחד אם הקטרקט היה נוקשה, תגובה דלקתית מתמשכת, בצקת מרכז הראיה (מקולה)- במיוחד במנותחים חולי סוכרת. סיבוך נדיר ביותר עלול להיות זיהום תוך עיני (אנדופתלמיטיס) שהינו מצב המסכן את הראיה. למזלנו, בשימוש בטכניקה נכונה,  הסיכון לסיבוך זה הינו בערך 1 ל-10,000 מטופלים. 

סיבוכים מאוחרים נדירים לאחר הניתוח עלולים להיות קרעים ברשתית והפרדות רשתית. מצבים אלו נפוצים יותר במטופלים שלפני הניתוח סבלו מקוצר ראיה גבוה או מחבלות עיניות בעבר. 

אצל חלק מהמטופלים עשויה להתפתח במרוצת הזמן (שבועות- חודשים ואף שנים) עכירות של הקופסית האחורית שבה הושתלה העדשה. אין מדובר ממש בסיבוך אלא בתהליך טבעי שעלול להתרחש לאחר ניתוח הקטרקט. בתופעה זו ניתן לטפל בטיפול מרפאתי (לא ניתוח) באמצעות לייזר.