מהו קטרקט

מהו קטרקטמהו קטרקט?

אחד מחלקי העין הפנימיים היא העדשה הטבעית. כאשר אנו נולדים העדשה זכה ושקופה כמו זכוכית.  עם הגיל, בממוצע לקראת העשור השביעי לחיים, העדשה הולכת ומאבדת את שקיפותה. מצב זה נקרא קטרקט (ירוֹד בעברית).  בתחילת התהליך יתכן ולא יהיו כלל תלונות, אולם עם התקדמות הקטרקט קרני האור החודרות לעין דרך העדשה העכורה יוצרות תמונה מטושטשת – ופשוט לא רואים טוב.

 

מהם הגורמים לקטרקט?

ברוב המקרים הקטרקט נוצר כתהליך טבעי המתרחש עם הגיל. סיבות נוספות להתפתחות קטרקט הן מחלות כלליות (כאשר סוכרת הינה הנפוצה שבהן), מחלות עיניים שונות, פגמים מלידה, טיפול ממושך בתרופות שונות (במיוחד בסטרואידים) וכן חבלה בעין.

 

מהם הסימנים והתלונות בקטרקט?

כאשר העכירות בעדשה הינה קלה- יתכן ולא יהיו כל תלונות. עם התקדמות הקטרקט עלולים להופיע ראיה מטושטשת, ירידה בחדות הצבעים, סנוור, אורות מתפצלים, ראיה כפולה או שינוי מהיר ב"מספר" המשקפיים. אין קצב קבוע להתקדמות הקטרקט: לעיתים מדובר בתהליך איטי המתמשך על מספר שנים (ולכן המטופלים לעיתים לא מודעים לכך שהתפתח קטרקט)  ולעיתים התהליך מתרחש תוך שבועות בודדים וגורם למטופלים אי נוחות רבה.   לצערנו הקטרקט לעולם אינו "משתפר"...

העכירות בעדשה הולכת ומתקדמת. כאשר העכירות הינה משמעותית ביותר חדות הראיה יורדת בצורה ניכרת עד כדי מה שמוגדר כ"עיוורון חוקי". 

בוודאי שאין כל סיבה להגיע לכך התקופה המודרנית בה אנו חיים כיום !

מהו קטרקט

 

מהו הטיפול?

לשמחתנו, לקטרקט קיים טיפול מצוין ובעל שיעורי הצלחה גבוהים ביותר והוא ניתוח קטרקט. 

בניתוח קטרקט המנתח מוציא את העדשה העכורה ומשתיל במקומה עדשה מלאכותית. כמו הרוב המכריע של מנתחי העיניים בעולם, גם אני נוהג לנתח עין אחת בלבד בכל ניתוח. לאחר תקופת מה מבוצע (לפי הצורך) הניתוח גם בעין השניה.

ניתוח הקטרקט הוא אחת הפעולות הרפואיות הנפוצות ביותר בעולם הרפואה. בישראל לבדה מבוצעים כיום קרוב ל-70,000 ניתוחי קטרקט בשנה אחת!

 

מתי לנתח?

התפיסה שלי כמנתח היא תמיד להותיר את ההחלטה בידי המטופל. לעיתים בהחלט אמליץ על ניתוח אולם לעולם לא אפעיל לחץ "לשכנע" מטופל שאינו מעוניין בניתוח. המטופל הוא "בעל הבית". 

השיקול העיקרי בהחלטה האם להתקדם לניתוח הוא מידת ההפרעה לתפקוד היום- יומי של המטופל בבית, בעבודה, בנהיגה ובקריאה. אם המטופל מתלונן על ירידה בחדות הראיה ובכך שאינו יכול לתפקד כבעבר הרי שזוהי סיבה חשובה ביותר בהחלטה להתקדם לניתוח.  

חשוב לי להדגיש שעצם ההימצאות של קטרקט בעין אינה כשלעצמה סיבה לניתוח. כאמור,  השיקול בהחלטה הוא האם הקטרקט מפריע בראיה והאם לאחר הסרתו ישתפר התפקוד היום יומי. 

מהצד השני חשוב להדגיש שאין כל צורך לחכות עד שהקטרקט "יתבשל". להיפך, לא רצוי לחכות למצב של בשלות יתר של הקטרקט, שכן אז עלול הניתוח להיות מורכב יותר לביצוע. גישה זו הינה גישה מיושנת אשר היתה נפוצה בעבר , בתקופה שבה ניתוחי הקטרקט היו ניתוחים מורכבים ובעלי אחוז סיבוכים גבוה. כיום ניתוחי הקטרקט בטוחים מאד ואין כל סיבה להמשיך ולסבול מאיכות חיים ירודה כאשר הפתרון מצוי בביצוע ניתוח מהיר ובעל שיעורי הצלחה גבוהים מאד. 

 

כולם מדברים על ניתוח קטרקט בלייזר. מה הכוונה? האם יש יתרונות לניתוח זה?

בניתוח קטרקט "רגיל" המנתח מבצע את כל הפעולות בצורה ידנית. ניתוח הקטרקט ה"רגיל" (המכונה ניתוח פאקו- אמולסיפיקציה) קיים ומבוצע מאז שנות ה-80 של המאה ה-20. מאז תחילת המאה ה-21 התפתחה טכנולוגיית ניתוחי הקטרקט וניתן כעת לבצע חלק משלבי הניתוח בסיוע של טכנולוגיית הלייזר. יתרונו העיקרי של הניתוח בסיוע הלייזר הוא בדיוק המוגבר שלו לעומת הניתוח הידני. הלייזר מבצע את הפתח הראשוני בעדשה וכן את פיצול העדשה לחלקים קטנים ובכך עשוי לסייע למנתח. אני כמנתח מעדיף לבצע את ניתוחי קטרקט בסיוע לייזר שכן במקרים רבים הלייזר מקל עלי את ביצוע הניתוח. יחד עם זאת חשוב לי לציין את העובדות: לעומת הניתוח הידני- הניתוח בלייזר אינו קצר יותר בזמן, אינו בטוח יותר, אינו בעל משך החלמה קצר יותר, ואינו בעל סיכויי הצלחה גבוהים יותר. 

היות ועלות הניתוח בלייזר הינה גבוהה יותר לעומת הניתוח הידני, הרי שההחלטה האם לבצע את הניתוח בטכנולוגיה זאת שמורה לבחירתו של המטופל.

 

ניתוח_בשבע_עיניים

 

 

האם לאחר ניתוח קטרקט אוכל להיפטר מהמשקפיים?

ניתוח קטרקט נועד בראש ובראשונה להיפטר מהעדשה העכורה ולאפשר למטופל חדות ראיה טובה. 

יחד עם זאת, היות ואנו משתילים בעין עדשה מלאכותית הרי שניתן לחשב ולתכנן את כוח העדשה המושתלת ולנסות ולאפשר למנותח חדות ראיה טובה לאחר הניתוח גם ללא משקפיים. 

בנקודה זו יש להרחיב על סוגי העדשות האפשריות להשתלה בניתוח:

 

סוגי העדשות הניתנות להשתלה:

• עדשה בעלת פוקוס אחד (מוֹנוֹפוקלית ספֵרית): אלו עדשות רגילות שנעשה בהם שימוש במרבית הניתוחים כיום. יתרונות העדשה הם במחירה הזול ובסיכויי גבוה של המטופל לאחר הניתוח לראות טוב לרחוק ללא משקפיים, יחד עם זאת,  ברוב המקרים יזדקק המטופל לאחר הניתוח להתאמת איזה שהוא סוג של משקפיים- בדרך כלל לקרוב, אולם לעיתים גם לרחוק (או להתאמת משקפיים מולטיפוקליות).

• עדשה בעלת פוקוס אחד עם צילינדר (מוֹנוֹפוקלית טוֹרית):  עדשות אלו מתאימות למטופלים עם צילינדר (אסטיגמטיזם= עיוות בקרנית) גבוה יחסית. עדשות אלו אינן זולות כמו העדשות הרגילות, אולם מאפשרות למטופל סיכויי גבוה לאחר הניתוח לראות טוב לרחוק ללא משקפיים, יחד עם זאת,  גם במקרה זה ברוב המקרים יזדקק המטופל לאחר הניתוח להתאמת איזה שהוא סוג של משקפיים- בדרך כלל לקרוב, אולם לעיתים גם לרחוק (או להתאמת משקפיים מולטיפוקליות).

• עדשה מוּלטיפוֹקלית: אלו עדשות מיוחדות אשר יש להם מספר מרחקי מיקוד. אני בדרך כלל משתמש בעדשות אשר יש להן 3 מרחקי מיקוד: לרחוק, לטווח ביניים ולטווח קריאה. יתרונות עדשות אלו הן בסיכוי גבוה של המטופל לאחר הניתוח להיות ללא תלות במשקפיים בכלל. בערך כ-90% מהמטופלים עם עדשות אלו למעשה משתחררים מהתלות במשקפיים. יחד עם זאת, לעדשות אלו יש גם חסרונות: מחיר גבוה יותר לעומת עדשות רגילות, ובעיקר הסיכוי לתופעות לוואי ויזואליות כגון הופעה של "הילות" סביב אורות בלילה, ירידה בקונטרסט (ניגודיות) וצורך בקריאה באור חזק יותר. בנוסף חשוב לציין כי למרות האמור לעיל בערך ב-10% מהמטופלים לא מושג שחרור מתלות במשקפיים והמטופל עשוי להזדקק למשקפיים גם לאחר הניתוח.  כמו כן- לא מקובל להשתיל עדשות אלו כאשר קיימת מחלה נוספת בעין (כגון גלאוקומה, מחלות קרנית ומחלות רשתית) וכן לא כאשר יש בעין צילינדר (אסטיגמטיזם).  

לפיכך, ניתן לומר כי עדשות אלו הן פתרון מצויין למטופלים עם קטרקט ללא כל מחלה עינית נוספת, ואשר חשוב להם מאד הצורך להיות ללא משקפיים לאחר הניתוח, והם בעלי אישיות המסוגלת "לסבול" את תופעות הלוואי כ"מחיר" להשגת אי התלות במשקפיים. 

בכל מקרה אחר, ולמרות יתרונותיהן-  לא אמליץ על השתלת עדשות אלו.

• עדשה מוּלטיפוֹקלית עם צילינדר (מוּלטיפוֹקלית טוֹרית): דומה בכל הנתונים לעדשה המולטיפוקלית אולם נועדה למטופלים אשר יש להם בנוסף גם צילינדר (אסטיגמטיזם). כל היתרונות והחסרונות של העדשות המולטיפוקליות נכונים גם לגבי עדשות אלו. בנקודה זו חשוב לציין שאלו העדשות המתקדמות ביותר הקיימות כיום להשתלה ומחירן הינו גבוה בהתאם.  

 

ההכנות לניתוח

לפני הניתוח יש להביא מכתב מהרופא המטפל המפרט את מצבך הגופני, תרופות שניתנו לך ורגישויות לתרופות אם ישנן.  

למרכזים רפואיים שונים יש הנחיות שונות לגבי ההכנות והבדיקות הנדרשות טרם הניתוח וכן למשך הצום הנדרש ביום הניתוח. בעת תיאום הניתוח יוסברו בפירוט כל ההנחיות. לעיתים תתבקשו להביא בדיקות דם, אק"ג וצילום חזה. ככלל- אין להפסיק נטילת תרופות לטיפול ליתר-לחץ דם, ויש לבוא לניתוח עם מלווה.

 

מהלך הניתוח

ניתוח קטרקט מבוצע בשכיבה, וברוב המכריע בהרדמה מקומית בלבד.  בביצוע הניתוח נעשה שימוש במכשור משוכלל ועדין במיוחד והוא נעשה תחת תאורת מיקרוסקופ.  במהלך הניתוח המנתח מפרק ומוציא את העדשה העכורה מהעין ומשתיל במקומה עדשה מלאכותית. משך הניתוח הינו בדרך כלל פחות מחצי שעה.  לאחר הניתוח בדרך כלל מונחת תחבושת על העין עד ליום המחרת.

 

לאחר הניתוח

בדרך כלל ביום הראשון שלאחר הניתוח מבוצעת בדיקת מעקב. הופעת "עין אדומה" וטשטוש ראיה הינם נפוצים מאד בימים הראשונים שלאחר הניתוח ואין להיבהל מכך. בתום הבדיקה מקבל המטופל טיפול תרופתי בטיפות עיניים אותן יש לקחת בדיוק לפי ההנחיות שיקבל ממני.

 

מה מותר ומה אסור?

לאחר הניתוח העין צריכה להיות מוגנת למשך מספר ימים. אין לשפשף את העין או ללחוץ עליה. יש לשמור על ניקיון אזור העין ולהימנע מחשיפה לסביבה לא נקייה. אין להתכופף, אין להרים משאות כבדים. אין לשטוף ישירות את העין.  מותר לבשל, מותר לקרוא ולצפות בטלוויזיה, ומותר לטייל בחוץ. מומלץ להשתמש במשקפי שמש.

 

סיכוני הניתוח

ברוב המוחלט של הניתוחים מושגת תוצאה טובה ואחוז הסיבוכים הוא נמוך ביותר. חדות הראיה הסופית תלויה כמובן גם במחלות נוספות אם קיימות בעין: במידה וקיימת עכירות בקרנית או פגיעה ברשתית ובעצב הראיה הרי שמידת השיפור בראיה אינה נתונה לחיזוי מוקדם. 

באופן כללי ניתן לומר כי ניתוח הקטרקט הינו ניתוח בעל שיעורי הצלחה גבוהים מאד. יחד עם זאת- מדובר בניתוח, וכמו בכל ניתוח, גם בניתוח קטרקט עלולים להתרחש סיבוכים. סיבוכים יכולים להתרחש בעת הניתוח עצמו וכן בימים, שבועות, חודשים ואף שנים לאחר הניתוח. גם במקרה של סיבוך, ברוב המקרים יהיה טיפול מתאים. ב"ה שסיבוכים קשים הינם נדירים מאד.  

ניתוח_באסותא